מס שכר הצג הכל

מס שכר משולם בידי מעסיקים מסוימים בגין השכר ששילמו על פעילותם בישראל. מס שכר משולם כתחליף למע"מ שבו חייב עוסק רגיל.
סעיף 4 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), קובע כי על פעילות בישראל של מלכ"ר ומוסד כספי יוטל מס שכר. סעיף 35(א) לחוק מע"מ מורה כי מלכ"ר שסך כל השכר השנתי שהוא משלם לעובדיו אינו עולה על סך מסוים - פטור ממס שכר. הסעיף מסמיך את שר האוצר לקבוע את הסכום הפטור. כמו כן, שיעורו של מס שכר נקבע בידי שר האוצר באישור הכנסת, והוא משתנה בדרך כלל על פי השינויים במס ערך מוסף. למס שכר שתי רמות:
● מס שכר למלכ"רים
מעביד שאושר בתור מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) לפי חוק מס ערך מוסף, חייב בתשלום מס שכר בשיעור של 7.5% מהמשכורת ששילם. סעיף 35 לחוק מס ערך מוסף ותקנות מס ערך מוסף (מוסדות כספיים ומלכ"רים), התשל"ו-1976 פוטרים ממס זה מלכ"ר שסך כל השכר ששילם בשנת מס אינו עולה על התקרה. התקרה מתעדכנת מדי שנה.
● מס שכר למוסדות כספיים
מוסדות כספיים - בנקים, חברות ביטוח, קרנות נאמנות וחברי הבורסה לניירות ערך, חייבים בתשלום מס שכר בשיעור של 17% מהמשכורת ששילמו ללא הגבלת תקרה. מוסד כספי שהפסיד כסף בשנת מס רשאי לקזז הפסד זה מהשכר ששולם באותה שנת מס (ובכך להקטין את מס השכר).
רכיבי שכר החייבים במס שכר אצל מלכ"רים ומוסדות כספיים
מלכ"רים
רכיבי השכר החייבים במס שכר אצל מלכ"רים נקבעו מכוח סעיף 4(א) לחוק מס ערך מוסף ומכוח סעיף 1 לחוק מע"מ, המגדיר "שכר" כהגדרתו בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה - לרבות קצבה המשתלמת מאת מעביד למי שהיה עובדו; ולמעט מלגה שניתנת לסטודנט או לחוקר בתקופת לימודיו במוסד לימוד ומחקר כאמור בסעיף 9(29) לפקודת מס הכנסה.
הגדרת "הכנסת עבודה" על פי סעיף 2(2)(א) לפקודת מס הכנסה:
)(2)א) השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו;
רכיבי שכר שלא יכנסו להגדרת הכנסת עבודה ופטורים ממס שכר אצל מלכ"רים הם:
● תגמולי מילואים .
● פנסיה שמשולמת לא על ידי מי שהיה מעביד אלא ישירות מקרן פנסיה לעובד
● פנסיית שאירים
● פיצויי פרישה

מוסדות כספיים - בנקים, חברות ביטוח, קרנות נאמנות וחברי הבורסה לניירות ערך
בכל הקשור למס שכר החל על מוסד כספי, להבדיל ממלכ"ר, נקבעה הגדרת "שכר" נפרדת בסעיף 4(ב) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ולפיה מס שכר יוטל על "שכר, לרבות מענק עקב פרישה או מענק עקב מוות...".
להלן הגדרת "שכר" למוסדות כספיים על פי סעיף 4(ב) לחוק מס ערך מוסף:
"שכר - שכר לרבות מענק עקב פרישה או מענק עקב מוות, למעט מענק כאמור ששולם באמצעות סכומים שהופקדו בקופת גמל והוחזרו למעביד לשם התשלום, וכן כל סכום ששילם מעביד לקרן השתלמות או לקופת גמל, גם אם לפי הוראות סעיף 3 לפקודת מס הכנסה לא רואים אותו כהכנסת עבודה במועד ששולם לקרן ההשתלמות או לקופת הגמל; וכן סכום תשלום דמי ביטוח ששילם מעביד בעד עובדו לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, בניכוי דמי הביטוח שהמעביד ניכה משכר עובדו לפי הוראות סעיף 342(ג) לחוק האמור;"
כלומר, אצל מוסדות כספיים חייבים במס שכר גם פיצויי פרישה וכל הסכומים שהם חלק ממענק הפרישה כמו פדיון ימי מחלה שלא נוצלו. על פי החבק נקבע שבמונח "מענק הון שנתקבל עקב פרישה" נכללים גם פיצויים עבור ימי מחלה שלא נוצלו.