אישור
דף הבית > חשבפדיה > הוצאות ביגוד
אנציקלופדית המיסים מבית "חשבים".
חשבפדיה במיסים הינו מילון מונחים מבית כל מס - מאגר המידע המקיף והגדול בארץ בתחום המיסוי. באתר תמצאו הסברים והגדרות לכל המונחים המקצועיים הקשורים במס.

הוצאות ביגוד הצג הכל

חקיקה
חוזרים
שאלות
מאמרים
ערכים מקושרים

סעיף 2(2) לפקודה קובע כי הכנסת עבודה כוללת כל טובת הנאה או קצובה לעובד לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחו"ל או ביגוד וכדומה. כלומר, כל סוג של הכנסה הנובעת מקיומם של יחסי עובד מעביד ומשתלמת לעובד על ידי מעבידו בין בכסף ובין בשווה כסף, במישרין או בעקיפין ומשום קיומם של יחסים אלה, היא הכנסת עבודה החייבת במס.

עם זאת, לא כל טובת הנאה לעובד מהווה הכנסת עבודה. כאשר טובת ההנאה אינה אלא תוצר לוואי של מילוי תפקידו של העובד, היא לא תיחשב להכנסת עבודה. לצורך הבחנה זו יש לבחון את נוחות העובד למול נוחות המעביד. יצוין כי גם אם לעובד תועלת פרטית שהיא שולית לטובת ההנאה, עדיין תיחשב ההוצאה לעסקית. לעניין ביגוד שניתן לעובדים נקבע בפסיקה כי בגדים שסופקו לעובדים והשימוש בהם אינו מוגבל לצורכי עבודה בלבד הם בגדר הכנסת עבודה, ואילו בגדים שהשימוש בהם מוגבל לצרכי עבודה, אינם בגדר הכנסת עבודה.

לעניין המעביד, על פי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972, "ביגוד" מוגדר בגדים, לרבות נעליים, שנתקיים בהם אחד מאלה: ניתן לזהות בהם באופן בולט השתייכות לעסקו של הנישום כגון סמל, לוגו; או שעל פי דין קיימת חובה ללבוש את הביגוד במסגרת העבודה.

על פי תקנות אלו, 80% מההוצאה שהוציא נישום לרכישת ביגוד עבורו או עבור עובדו יותרו בניכוי. עם זאת, אם לא ניתן להשתמש בביגוד שלא לצרכי עבודה, יותרו ההוצאות במלואן.

מבחינת מע"מ, על ביגוד ספציפי לעובדים (כגון סרבלים, משקפי מגן וכדומה), העוסק רשאי לנכות את מס התשומות ואינו מתחייב במס על שסיפק את הביגוד לעובד. ואולם, על ביגוד אשר ייתכן שישמש את העובד גם לאחר שעות העבודה, העוסק רשאי לא לנכות מס תשומות ולא להתחייב במס. אם ינכה מס תשומות, הוא יחויב במס.

 

לקבלת מנוי התנסות עכשיו!
הודעה אישית