תשלום לעובד הפורש מעבודתו, עבור יתרת ימי חופשה שלא נוצלו במהלך עבודתו.מאחר שפדיון חופשה משולם עם תום יחסי עובד מעביד, ולכן אינו נחשב הכנסת עבודה - יהיה התשלום פטור מדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.על-פי חוק חופשה שנתית, אין לפדות חופשה במהלך תקופת העבודה (למעט יתרות חופשה שנצברו מזכאות העולה על הזכאות המחויבת בחוק), במידה ושולם בזמן קיום יחסי עובד מעביד חייב תשלום זה בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

בביטוח חיים: קבלת התשלום המגיע לפי הפוליסה, במועד שנקבע לכך מראש או קודם לכן.

הסכם הביטוח המכיל את פרטי המבטח, פרטי המבוטח והמוטבים, תיאור הסיכון המבוטח וגבולות אחריותו של המבטח, וגובה דמי הביטוח (הפרמיה). לכל אחד מהמבוטחים בביטוח מנהלים ניתנת פוליסה אישית (או פוליסות אחדות). בביטוח חיים קבוצתי ניתנת פוליסה אחת לגוף המארגן ביטוח זה.

פוליסה פרטית, של מבוטח בחברת ביטוח כאשר אין הקופה אליה מפרישים מוגדרת כקופת גמל לפי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה ועל כן אין היא נהנית מהטבות המס המוענקות לקופת גמל.

כמעט כל התשלומים שניתנים לעובד ממעבידו חייבים במס הכנסה, ועליהם יש להוסיף את ערכן של הטבות בשווה כסף שניתנו לעובד, בהתאם לכללים לקביעת ערכן של הטבות אלה.תשלומים אחדים פטורים ממס עד תקרה, וחייבים בחלקם שעולה על התקרה.

סיום חוזה העבודה, כלומר ניתוק יחסי עובד- מעביד, ביוזמתו של המעביד. בהתאם לחוק, למעט בנסיבות חריגות, על המעביד לתת הודעה מוקדמת בטרם הפיטורים. הזכות לפטר היא במסגרת הזכות הניהולית של המעביד, אך חלות עליה הגבלות שונות: מכוח החוק (למשל, הגבלת פיטוריה של עובדת בהיריון, או האיסור על פיטורי עובד בעת היותו בשירות מילואים), פסיקת בית הדין (למשל שימוע), הוראות הסכם קיבוצי, צו הרחבה או נוהג. פיטורים הנעשים חרף מגבלות אלה, הם פיטורים שלא כדין.

סכום כסף המשולם לעובד, כאשר הוא מסיים את עבודתו בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים, בהתאם לחוקי העבודה.

ככלל חוק פיצויי פיטורים קובע, כי עובד שעבד שנה אחת ברציפות אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או עובד עונתי שעבד שתי עונות רצופות (עונה היא שלושה חודשים רצופים שבהם עבד העובד לפחות 60 יום), זכאי לקבל פיצויי פיטורים אם פוטר או התפטר בנסיבות המזכות בפיצויים בהתאם לחוק, למעט בנסיבות חריגות (למשל כאשר בית הדין קובע כי ניתן לשלולם). החוק קובע נסיבות נוספות בהן תקום זכאות לפיצויי פיטורים, למשל לשארי עובד שנפטר או בתום חוזה לתקופה קצובה.

סוג של קופת גמל לקצבה, אשר מקנה לעמית החבר בה זכות לקבלת תשלומים תקופתיים לאחר הפסקת עבודתו במקרים שונים.קרנות הפנסיה, בחלקן הגדול, הוקמו על-ידי הסתדרות העובדים, ונועדו להבטיח לעמית החבר בה זכויות לקבלת קצבה בסכומים הקרובים במידה סבירה לרמת הכנסתו בתקופת עבודתו לאחר פרישתו מעבודתו.

מעבר למצב של פנסיונר לפני המועד הקבוע לכך בהסכם העבודה, כלומר לפני הגעת העובד לגיל פרישה. בעקבות פרישה מוקדמת מקבל העובד פנסיה מוקדמת. פרישה מוקדמת נוצרת בשני מצבים: ביוזמת העובד, המתקשה להמשיך בעבודתו בגיל מתקדם. הפנסיה המוקדמת משולמת לפורש על-ידי קרן הפנסיה שבה הוא חבר. הגיל המינימלי ליציאה לפנסיה מוקדמת קבוע בתקנון של קרן הפנסיה, המכילות גם טבלאות לחישוב שיעור הפנסיה המופחת הניתן בנסיבות אלה. ביוזמת המעביד, הרואה בכך דרך להקטנת מצבת העובדים, כתחליף לפיטורי צמצום. הפנסיה המוקדמת משולמת לפורש על-ידי מעבידו לשעבר עד הגיעו לגיל פרישה.

תוכנית פנסיה שבמסגרתה מקבלת קרן הפנסיה ניכוי מהעובד, והפרשת מעביד הן לתגמולים והן על חשבון (או במקום) כספי הפיצויים של העובד. בתמורה מקבל העובד זכות לקבלת פנסיית זיקנה עם הגיעו לגיל פרישה, והבטחה לתשלום פנסיה לו עצמו במקרה של נכות, או לשאיריו לאחר מותו, גם אם נפטר בטרם הגיע לגיל פרישה.

פנסיה שהכספים המשמשים לתשלומה באים מתקציבו השוטף של המעביד לשעבר, להבדיל מפנסיה צוברת, שהכספים המשמשים לתשלומה נצברים במהלך שנות העבודה בקרן שנועדה לכך (קרן פנסיה).פנסיה תקציבית ניתנת לעובדי המדינה, ולעובדים בתאגידים ציבוריים שונים.תנאיהם של עובדי המדינה המבוטחים בפנסיה תקציבית קבועים בחוק שירות המדינה (גמלאות).זכויות המבוטח בשיטה זו דומות בעקרונותיהן לאלה של החבר בקרן פנסיה מקיפה, אך הן מושגות ללא ניכוי משכרו של העובד.

מי שמקבל פנסיה. הפנסיונרים נחלקים לקבוצות אחדות בהתאם לסיבת זכאותם לפנסיה, כגון עובד שפרש לפנסיה, שאיריו של עובד שנפטר, שאיריו של פנסיונר שנפטר. מרבית הפנסיונרים אינם מקבלים פנסיה ממעבידם לשעבר, אלא מקרנות הפנסיה או מחברות הביטוח שבהן בוטחו בעת עבודתם. עובדים שהיו מבוטחים בפנסיה תקציבית מקבלים פנסיה מהמעביד, וכן ישנם מקרים של עובדים שפרשו לפנסיה מוקדמת, ומקבלים תשלומי פנסיה מהמעביד עד המועד שבו יהיו זכאים לפנסיה מקרן הפנסיה.

אוסף חוקים המסדיר את גביית מס הכנסה. חוק הונהג בארץ ישראל בשנת 1941. בשנת 1961 נקבע "נוסח חדש" לפקודת מס הכנסה, ומאז ועד שנת 2008 תוקנה הפקודה 165 פעמים.

פקיד השומה הינו מי שהוסמך על ידי רשויות המס לקבוע את הסכום אותו ישלם הנישום.

תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה – 1995 קובעות מה דינו של תשלום הניתן לעובד בנוסף לשכרו החודשי הרגיל, ובכלל זה תשלומים שניתנו כבונוס או כמענק השתתפות ברווחי המעביד, ולמעט הפרשים. התקנות קובעות כי תשלום כאמור, בגובה רבע מהשכר החודשי הרגיל ייפרס בהתאם לדרך הקבועה בתקנות. פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 מאפשרת, על פי המובא בסעיף 8(ג)(3) לפקודה, לפרוס את החלק החייב במס של מענק הפרישה, שנתקבל בשנת-מס אחת, לתקופה של עד שש שנות מס שקדמו ליום התשלום או לשנות המס האלה שיבואו לאחר מכן.

פרישה היא סיום העבודה, בעיקר עקב גיל או מסיבות אחרות, כגון בריאות. בעקבות הפרישה מקבל העובד פנסיה מקרן פנסיה, מחברת ביטוח או מהמעסיק, או כספים שצבר בתקופת עבודתו, כגון קופות גמל.

מעבר למצב של פנסיונר לפני המועד הקבוע לכך בהסכם העבודה, כלומר לפני הגעת העובד לגיל פרישה.
בעקבות פרישה מוקדמת מקבל העובד פנסיה מוקדמת.

תשלום בעד תפוקה העולה על הנורמה, שניתן לעובד במסגרת שכר עידוד.