תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:ניכוי הוצאות
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
26/10/2020 |
עו"ד ורו"ח אריה רמי
תחום: מאמרים
עמודים:3
עליוןעא ****/**
נדחה ערעור על שומה לפי מיטב השפיטה שהוצאה עקב ניכוי הוצאות שלא כדין שהסתמכו על חשבוניות פיקטיביות - פס"ד ואקד חנבוט
למקרא פסק הדין של בית המשפט המחוזי וסיכומי הטענות מזה ומזה, ולמשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו היום, שוכנענו כי השומות שנערכו למערער הן מוצדקות. לבטח היה זה מוצדק, בנסיבות העניין, להוציא שומה לפי מיטב השפיטה כפי שעשה המשיב. הלכה למעשה דרש המערער ניכוי הוצאות כוזבות בהתבסס על חשבוניות פיקטיביות, וזאת במשך מספר שנים. המשיב ביסס את השומות שערך למערער על תשתית ראייתית נרחבת, והתוצאה הסופית אף מקילה עם המערער. באין ראיה מצדו של המערער לסתור, ומשטענות שטען בבית המשפט המחוזי נמצאו בלתי מבוססות, צדק בית המשפט המחוזי בפסיקתו.
תחום: פסיקה
עמודים:1
עליון
תחום: חוזרים
עמודים:2
15/10/2020 |
עו"ד ורו"ח יניב סיימון
תחום: מאמרים
עמודים:3
14/10/2020 |
השופט אביגדור דורות
מחוזי י-םעמ *****-**-**
נדחו ברובם ערעורים על צווים שהוציא פקיד שומה למפעילת קניון הראל במבשרת ציון ולחברות המחזיקות בה - פס"ד קניון הראל
בית המשפט המחוזי דחה ברובם את ערעוריהן של החברה המפעילה והחברות המחזיקות את קניון הראל במבשרת ציון. פקיד השומה טען כי בעלות המניות נמנעו מתשלום מס על הדיבידנדים שחולקו מרווחים שלא מוסו במס חברות בידי חברת הבת (מפעילת הקניון) וכי חברת הבת אינה זכאית לניכוי הוצאות מימון בגין ההלוואה שנלקחה באופן ישיר וברור עבור חלוקת הדיבידנדים. נקבע כי ההלוואות במקרה זה ניטלו ״לצרכים פרטיים״ של חלוקת דיבידנד לבעלות המניות ועל כן, אין לסטות מהכלל לפיו לא ינוכו הוצאות מימון בגין הלוואה שנלקחה באופן ישיר וברור עבור חלוקת הדיבידנדים.
תחום: פסיקה
עמודים:3
מחוזי י-ם
08/09/2020 |
רו"ח רונית בר
תחום: שאלות ותשובות
עמודים:2
04/08/2020 |
עו"ד עדי קימל
תחום: שאלות ותשובות
עמודים:2
12/07/2020 |
רו"ח טובה הילמן
תחום: שאלות ותשובות
עמודים:1
21/06/2020 |
יועץ מס מיכאל גל
תחום: שאלות ותשובות
עמודים:1
09/06/2020 |
עו"ד ורו"ח ארויו רונן
תחום: שאלות ותשובות
עמודים:2
08/06/2020 |
רו"ח שלמה הררי
תחום: מאמרים
עמודים:4
07/06/2020 |
עו"ד ורו"ח אריה רמי
תחום: מאמרים
עמודים:2
31/05/2020 |
השופט ה' קירש
מחוזי ת"אעמ ****-**-**
בשנת 2016 הורשע המערער עומרי חיון במשפט פלילי בעבירות הנוגעות לארגון ועריכה של הימורים ומשחקים אסורים, הלבנת הון והעלמת הכנסות. כחלק מן ההליכים הפליליים, חולטו כספים
השייכים למערער. הוא נדון לעונשי מאסר וקנס. בנוסף, הוצאה למערער שומת מס הכנסה לשנים 2010-2015 המבוססת על הפרשי הון וזאת בהליך אזרחי שהתקיים בגינו מול רשות המסים . פקיד השומה החליט בהסכמה עם המערער לאמוד את הכנסותיו לפי הטכניקה של חישוב הפרשי הון בלתי מוסברים בהסתמך על הצהרות ההון שהגיש המערער. במסגרתה של שומה זו נקבע כי ההכנסות שהובילו להיווצרותם של הפרשי ההון תסווגנה כהכנסות חייבות אשר לגביהן היה חייב בניהול פנקסים ולא ניהלם, כך ששיעור המס
בגינן ייקבע לפי סעיף 191ב לפקודה. הסכום שחולט בהליך הפלילי מגיע לכדי 74% מסך תוספת ההכנסה שיוחסה למערער בשומה. עניינו של ערעור זה בשאלת זכות המערער להפחית את הכנסתו החייבת בסכום החילוט – או בדרך הפחתת היקף ה"הכנסה" בידיו, או בדרך של התרת ניכוי הוצאה בחישוב ה"הכנסה החייבת". ביהמ"ש קבע, כי מעשה החילוט לפי חוק איסור הלבנת הון נבע מרכוש שהושג כתוצאה מביצוע העבירה. בידי חיון נוצרה הכנסה מארגון ועריכת הימורים ומשחקים אסורים, הכנסה זו לא "התאפסה" בעקבות מתן צו החילוט. עם זאת, ביהמ"ש ציין כי בגישה זו, עלול להיות מוטל מס על התעשרות שלא נותרה, בידי המערער. יתרה מזאת, לקופה הציבורית נכנסים כספי החילוט וגם כספי המס. לפיכך, יש לבחון שיקולים אלה, הראויים לבוא לידי ביטוי במסגרת האיזון בנושא התרת ההוצאה.
תחום: פסיקה
עמודים:50
מחוזי ת"א
תחום: חוזרים
עמודים:4
31/05/2020 |
כב' השופט ה' קירש
מחוזי ת"אעמ ****-**-**
כספים שחולטו למי שהורשע בהליך פלילי בגין עבירות הימורים ומשחקים לא חוקיים – יוכרו כהוצאה וייחשבו כהקטנת הכנסות בסכום החילוט – פס"ד רועי חיון
בשנת 2016 הורשע המערער עומרי חיון במשפט פלילי בעבירות הנוגעות לארגון ועריכה של הימורים ומשחקים אסורים, הלבנת הון והעלמת הכנסות. כחלק מן ההליכים הפליליים, חולטו כספים
השייכים למערער. הוא נדון לעונשי מאסר וקנס. בנוסף, הוצאה למערער שומת מס הכנסה לשנים 2010-2015 המבוססת על הפרשי הון וזאת בהליך אזרחי שהתקיים בגינו מול רשות המסים . פקיד השומה החליט בהסכמה עם המערער לאמוד את הכנסותיו לפי הטכניקה של חישוב הפרשי הון בלתי מוסברים בהסתמך על הצהרות ההון שהגיש המערער. במסגרתה של שומה זו נקבע כי ההכנסות שהובילו להיווצרותם של הפרשי ההון תסווגנה כהכנסות חייבות אשר לגביהן היה חייב בניהול פנקסים ולא ניהלם, כך ששיעור המס
בגינן ייקבע לפי סעיף 191ב לפקודה. הסכום שחולט בהליך הפלילי מגיע לכדי 74% מסך תוספת ההכנסה שיוחסה למערער בשומה. עניינו של ערעור זה בשאלת זכות המערער להפחית את הכנסתו החייבת בסכום החילוט – או בדרך הפחתת היקף ה"הכנסה" בידיו, או בדרך של התרת ניכוי הוצאה בחישוב ה"הכנסה החייבת". ביהמ"ש קבע, כי מעשה החילוט לפי חוק איסור הלבנת הון נבע מרכוש שהושג כתוצאה מביצוע העבירה. בידי חיון נוצרה הכנסה מארגון ועריכת הימורים ומשחקים אסורים, הכנסה זו לא "התאפסה" בעקבות מתן צו החילוט. עם זאת, ביהמ"ש ציין כי בגישה זו, עלול להיות מוטל מס על התעשרות שלא נותרה, בידי המערער. יתרה מזאת, לקופה הציבורית נכנסים כספי החילוט וגם כספי המס. לפיכך, יש לבחון שיקולים אלה, הראויים לבוא לידי ביטוי במסגרת האיזון בנושא התרת ההוצאה.
תחום: פסיקה
עמודים:1
מחוזי ת"א
![הקורסים המקצועיים והמובילים עפ מיטב המרצים בארץ!](/Images/colledge-popup.png)
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף